נשים בהריון לא מתוכנן בישראל נפגעות פוליטית וכלכלית מהחוק הישראלי

מדיניות הפסקות ההריון בישראל פוגעת בזכויות אדם של נשים , בעיקר ממעמדות נמוכים אבל גם בכלכלה כולה

הריון לא רצוי הוא אחד הרגעים הרגישים והמשמעותיים בחייה של אישה. לעיתים הוא מלווה במשבר רגשי, מצוקה כלכלית או חוסר תמיכה. דווקא אז – כשהבחירה צריכה להיות אישית, רציונלית ומכבדת – המדינה מתערבת, שולחת נשים לוועדות, מערימה בירוקרטיה, ולעיתים גם משאירה אותן לבד מול עמותות בעלות אג'נדה דתית.

בישראל אין לאישה זכות לקבל החלטה עצמאית על הפסקת הריון

בניגוד לעשרות מדינות ברחבי העולם, בישראל אין לנשים זכות לקבל החלטה על הפסקת הריון בעצמן. החוק הישראלי מתיר הפסקת הריון רק באישור ועדה מיוחדת– גוף שיפוטי, חודרני ובמידה רבה מיותר. מדי שנה כ-16 אלף נשים עוברות את התהליך, ו־99.5% מהן מקבלות אישור. העלות הישירה למדינה היא כ־7.2 מיליון ש"ח בשנה.אך את מחיר האמיתי משלמות הנשים הישראליות שנתקלות במחסומי נגישות, שפה ותרבות– במיוחד כאשר נשים לא מצליחות לבצע את ההליך בזמן, או נאלצות להמשיך הריונות בלתי רצויים.

כמו תמיד, כסף מאפשר לעבור את התהליך במהירות, בפרטיות ובקלות יחסית

הפערים זועקים: נשים בעלות אמצעים פונות לוועדות בבתי חולים פרטיים, שם התהליך מהיר, דיסקרטי ומכבד.  הפלה פרטית מאפשרת להימנע מהליך ביורוקרטי ממושך, לעבור ועדה רפואית פרטית ולבצע את ההליך ללא צורך בנוכחות פיזית מול גורמים שיפוטיים – מפחיתה מהעומס הנפשי, הרגשי והחברתי של ההליך. לעומתן, נשים שאינן יכולות לשלם אלפי שקלים עבור תהליך פרטי, וביניהן קשות יום התלויות במערכת ציבורית בירוקרטית, משלמות מראש כ־500 ש"ח (החזר מותנה באישור), ולעיתים גם נתקלות בסירוב. כך נבנית מציאות של אפליה מגדרית ומעמדית, שמנציחה עוני וחוסר שוויון.

דו"ח משרד הבריאות מ־2021 מצא שנשים עם פחות מ־10 שנות לימוד פונות לוועדות בשיעור גבוה יותר – אך סיכויי האישור שלהן נמוכים משמעותית (86% לעומת 94% לנשים משכילות). זו לא רק סטטיסטיקה – אלא עדות כואבת לכך שמי שזקוקה לתמיכה, מקבלת אותה הכי פחות.

ארגון הבריאות העולמי קובע כי הפסקת הריון בטוחה היא זכות אדם בסיסית

הפסקת הריון בטוחה אינה רק עניין רפואי – אלא זכות אדם. כך קבע ארגון הבריאות העולמי ב־2022. בעולם, 45% מהפסקות ההריון אינן בטוחות – רובן במדינות שמגבילות גישה. בארה"ב, מאז ביטול פסיקת Roe v. Wade, נרשמה עלייה חדה בהפלות לא חוקיות ובסיבוכים רפואיים. באירלנד, מותה של סביטה הלפנאוואר – לאחר שהופסק לה טיפול רפואי בהפלה טבעית כדי לעמוד בדרישות החוק הקתולי – הצית מחאה ציבורית שהובילה לשינוי חוקתי. אם באירלנד זה קרה, גם בישראל זה אפשרי.

מחקרים מראים כי שלמניעת הפסקת הריון מנשים יש תוצאות כלכליות וחברתיות קשות

אחת העדויות המשמעותיות ביותר להשפעות של מניעת הפלה היא מחקר "הסירוב" (The Turnaway Study) של החוקרת דיאנה גרין פוסטר. הוא עקב במשך חמש שנים אחרי כ־1,000 נשים – ומצא שמי שלא קיבלה הפלה חוותה סיכון מוגבר לעוני (פי 3.77), פינוי מהבית, פשיטת רגל, אבטלה ותלות בתמיכה ממשלתית. ההשפעות לא היו זמניות – והמשיכו גם ארבע שנים לאחר מכן.

המחקר חשף גם את המחיר שמשלמים הילדים הקיימים: ירידה בהישגים לימודיים, עיכובים התפתחותיים ועוני חמור יותר. ילדים שנולדו כתוצאה מסירוב להפלה חיו במשקי בית דחוסים, סבלו מיחסים רגשיים פחות יציבים עם האם, ונפגעו מבחינה רווחתית.

רוב ההפלות בארצות הברית הן על רקע קושי כלכלי, בישראל זו לא עילה חוקית

הסיבה המרכזית להפלה, לפי המחקר? כלכלית. 40% מהנשים נימקו זאת במצוקה כלכלית, 36% בתזמון לא מתאים, ו־29% בצורך להקדיש משאבים לילדים קיימים. 

בישראל, אגב, סיבה כלכלית אינה עילה חוקית להפסקת הריון – ניסיון להכניסה לחוק נכשל כבר בשנות ה־70 בעקבות התנגדות של נציגי המפלגות הדתיות. דרך אגב, ההלכה היהודית לא רואה בעובר שווה זכויות לאימו ,והיהדות שלא כמו הנצרות אינה שוללת הפלות. הרקע להתנגדות המפלגות הדתיות לסעיף הכלכלי היה דמוגרפי/פטריאכלי ולא דתי .

כך נשים שנמנעת מהן גישה להפלה בטוחה נמצאות בסיכון גבוה ליציאה ממעגל העבודה ולהגדלת תלות במערכת הרווחה. העלות הציבורית של כל לידה בלתי רצויה גבוהה לאין ערוך מהשקעה בגישה נגישה, מהירה ושוויונית.

נשים הזקוקות לליוויי בהריון לא מתוכנן צריכות תמיכה שמתמקדת בהן, לא במטרות דמוגרפיות

הפוליטיקה לא עוצרת בחוק. היא גם משפיעה על הליווי שניתן לנשים. עמותת "אפרת", למשל, מצהירה שמטרתה לשכנע נשים יהודיות לשמור על ההריון – לעיתים תוך הפצת מידע חלקי או מטעה על ההפסקות הריון , כפי שזיהתה ד"ר מיכל ראוכר מאוניברסיטת רטגרס. לאחרונה שילמה "אפרת" למשפיענית נטלי דדון 100 אלף ש"ח עבור קמפיין תקשורתי. העמותה מחזיקה בתקציב של 13 מיליון ש"ח בשנה – רובו מתרומות מחו"ל – ומנוהלת בעיקר על ידי גברים.

ומה בצד השני? עמותת "דלת פתוחה", שמספקת ליווי רגשי, רפואי וחוקי בגישה ניטרלית, פועלת בתקציב של 2.5 מיליון ש"ח בלבד – ומאוימת בסגירה. מאז 7 באוקטובר היא סובלת מירידה חדה בתרומות, אף שהתמיכה בנשים הפכה דחופה מאי פעם.

הבחירה אם ללדת ילד היא מההחלטות האישיות ביותר שאישה יכולה לקבל. מדיניות אחראית לא תכפה – אלא תתמוך. תספק מידע אמין, ליווי רגיש, ובחירה חופשית. כל עוד החוק מחייב נשים לעבור ועדה, על המדינה לוודא שהן לא לבד – ועל הציבור לקחת אחריות. לא כל אחת יכולה לבחור – אבל כל אחת צריכה את הזכות לעשות זאת.

עמותת "דלת פתוחה" מגייסת כעת תרומות כדי להמשיך וללוות נשים. כל תרומה היא לא רק סיוע – היא הצהרה. על שוויון, על בריאות, על חופש. 

קישור לתרומה לדלת פתוחה

המשך קריאה-

לקראת פרדיגמה חדשה של הפסקות הריון בישראל - מאמרה של פרופ׳ נויה רימלט על ההסדר החוקי בנוגע להפסקות הריון בשנות השבעים.

מחקר הסירוב- מחקר אורך שנעשה בארצות הברית במשך 5 שנים והשווה בין קבוצת נשים שהצליחו לבצע הפסקת הריון וכאלו שסורבו ונאלצו להמשיך את ההריון. המחקר בוחן את ההשפעות הבריאותיות, הפסיכולוגיות, הכלכליות והחברותית של הפסקות הריון על הנשים, הילדים האחרים שלהן ועל הילד/ה שנולדה בעקבות סירוב .